דידי הררי כבר בזוגיות… מה יש לנו להגיד על זה?
אני אף פעם לא שופטת אף אחד,
אבל היא עשתה את ההשוואה ואני נישארתי עם פה פעור.
מי שמכיר אותי יודע שאני לא משווה בין אנשים או בין זוגות
וכבר שנים שאני לא שופטת אף אחד
כל אחד עם האמת שלו והכאב שלו.
שוחחתי לא מזמן עם
בחורה מדהימה בת 43,
כל השיחה היתה לי צמרמורת,
הרגשתי שאם הייתי עושה את השיחה בטלפון
ולא בזום, (כי שם ראיתי אותה)
הייתי בטוחה שמישהי מספרת את סיפור חיי.
זוגיות של 25 שנה,
גרושה כמעט שנתיים,
לא יודעת להגיד במילים ברורות מה גרם לגירושין,
אבל יודעת שהוא לא נלחם מספיק בשביל להשאיר אותם יחד.
המשפט שהשאיר אותי בהלם היה
“אם דידי הררי הצליח לשים את הטראומה שלו מאחור,
למרות המוות של אישתו שהיה מאוד תקשורתי,
גם אני יכולה לשים את הטראומה שלי, שהייתה פחות מורכבת
ולהתקדם הלאה.. גם לי מגיע”
נישארתי ללא מילים.
אי אפשר להגיד לאף אחד שהטראומה של השני קשה יותר,
כל אחד הוא בפני עצמו.
אבל לפעמים אנחנו מסתכלים על המצב שלנו מול אחרים
ומקבלים פתאום פרופציות על מה שקורה לנו בחיים.
פתאום מבינים שאפשר לעצור, לקחת נשימה ולהתקדם הלאה.
כל אחד בפני עצמו,
זה נכון
הכאב שלה,
לא דומה לשלי,
ולא דומה לכאב של דידי.
השאלה מה אנחנו בוחרים לעשות עם הכאב הזה.
להישאר ולהישאב לתוכו, להמשיך לחיות במצב קורבני
או לקבל החלטה שזה הזמן שלנו להתגבר עליו (לא חייבים לשכוח)
ולהתקדם הלאה.
התובנה שלה על התהליך שלה עם עצמה
הוא אחד הדברים המרגשים שהיו לי בשיחות האלו,
אני לא חושבת שהיא אמרה את זה בקול לעצמה
עד השיחה שלנו,
ולפעמים רק להגיד אותם בקול,
לשדר אותם החוצה,
כבר עושה את התחלת הדרך…