“היום אני רוצה להמליץ על אהבה,
כן זה קצת בנלי,
אבל גם לשבת בקולנוע ולנבור בתחתית ערימת הפופקורן שלכן
זה לא מקורי מי יודע מה.
זה לא שמצאתי את המתכון,
זה רק כדי לומר שהיא עדיין כאן.
צפירת הרגעה, חברים היא עדיין כאן”
(סצנת הסיום של הסרט “בננות”)
וכן היא עדיין כאן,
גם לאלו שנפגעו, נרמסו, נבגדו,
שאיבדו אמון בגברים/נשים,
היא עדיין כאן.
והיא מגיעה לכולם.
לא משנה,
מין ,
גזע וגיל.
אני רואה כי אנשים איבדו בה אמון,
איבדו אמון במושג שנקרא “אהבה”
הם מילאו את עצמם בחסמים,
באמונות מגבילות,
בפחדים,
שהם לא באמת השאירו לה מקום.
בדיוק כמו כל דבר בחיים,
כדי להכניס משהו חדש אנחנו צריכים לרוקן משהו ישן,
אם קניתם בגדים חדשים
ואין לכם מקום בארון זה אומר שאתם צריכים לרקון בגדים ישנים.
כדי להכניס את האהבה בחזרה לחייכם, אתם צריכים לרוקן את כל הישן מבפנים,
ולזמן לכם את אהבה החדשה.
