למה אנחנו שופטים כל דבר שאנחנו עושים?
ועוד בדרך כלל שופטים את עצמנו לחומרה.
רוב האנשים חושבים שבמקום מסוים השיפוטיות מגנה עלינו.
משפט כמו “ידעתי שאני לא צריכה לצאת איתו איזה דפוקה הייתי”
מגן עלינו מפגיעה קשה יותר,
הרי ידענו את זה,
נלמד לא לעשות את זה שוב. (לא שבאמת נצליח)
אבל מה בעצם קורה?
שיפוטיות משאירה אותנו במקום הנוח והמוכר שלנו,
ולא באמת נותנת לנו להתקדם.
הפחד שניפגע שוב,
שנשפוט את עצמנו לחומרה,
משאיר אותנו בעצם במקום.
וכך אנחנו בעצם יוצרים לעצמנו התנהגות מניעתית,
התנהגות שלא תביא איתה סכנות ופחדים.
ובד ובד גם לא תיתן לנו להתקדם,
להתפתח ולהגשים את המטרות שלנו.
וכך גם קורה בזוגיות,
אנשים שיפוטיים,
ימצאו בכל בחור או בחורה פגמים רבים,
ישפטו כל צעד שהם או בן.ת הזוג עושה.
לא כי באמת יש מה לשפוט,
אלה על מנת לא להיפגע.
הם מונעים מעצמם לקבל החלטות,
על מנת לא להגיע למצב של קבלות החלטות שגויה.
אנשים כאלו לא יצליחו להיכנס למערכת יחסים,
כי הם מחפשים מערכת יחסים שהיא 100 אחוז מושלמת,
וכולנו יודעים שיש כאלה רק באגדות.
לעיתים ביקורתיות ושיפוטיות הן גם חיוביות,
כי ככה אנחנו מודעים לעצמנו ולסביבה, אבל אם נחליף אותם בחמלה עצמית ולא נהייה בשיפוטיות יתר, החיים שלנו יהיו הרבה יותר קלים.
אם נלמד לקבל את העובדה שהחיים שלנו לא מושלמים,
ואפשר לעבוד על כל דבר וללמוד ממנו.
נבין שלקיחת סיכונים וקבלת החלטות הם משהו שמקדמים אותנו ולא משאירים אותנו במקום.
נוכל להגיע לזוגיות שרצינו ונוכל ללמוד לחיות חיים מאושרים יותר.
